הדסה נתיבות: המרכז נפתח בהשקעה של מיליונים – אז למה תושבים עדיין נשלחים מחוץ לעיר?

חודשים לאחר פתיחת המרכז הרפואי הדסה־הלמסלי בנתיבות, במערכת נתיבותי ממשיכות להתקבל פניות מתושבים שמספרים על חוסר בהירות מול קופות החולים: מי יכול לקבל שירות במרכז, אילו בדיקות מאושרות דרך כל קופה, ומדוע יש תושבים שעדיין מופנים לבאר שבע ולמרכזים אחרים. המרכז פועל ומציע שירותים רפואיים מתקדמים – אך מהשטח עולות שאלות שמצריכות תשובות ברורות.

בחודש פברואר 2026 נפתח בנתיבות המרכז הרפואי הדסה־הלמסלי נתיבות, במהלך שהוצג כבשורה משמעותית לתושבי נתיבות, הנגב המערבי ויישובי העוטף.
על פי הודעת הדסה בעת פתיחת המרכז, הוא נועד לשרת יותר מ־150 אלף תושבים ולהעניק שירותי אבחון, טיפול ומעקב רפואי קרוב לבית.

במרכז הוצגו בין היתר מרפאות מומחים ומרכז דימות מתקדם הכולל MRI, CT, אולטרסאונד, רנטגן ושיקוף.
גם ההשקעה בפרויקט משמעותית: לפי הדסה, קרן הלמסלי העניקה יותר מ־5.2 מיליון דולר עבור ציוד רפואי, לצד יותר מ־950 אלף דולר נוספים שנועדו לסייע בגיוס אנשי רפואה.

אז למה תושבים עדיין נוסעים לבאר שבע?

מאז פתיחת המרכז מגיעות למערכת נתיבותי פניות מתושבים שמציגות תמונה שלא תמיד ברורה.
יש תושבים שמספרים כי קיבלו שירות במרכז בנתיבות, ולעומתם אחרים מספרים כי בבדיקות או טיפולים מסוימים הופנו דווקא לבאר שבע או למקומות אחרים.

פניות נוספות עוסקות בשאלה האם קיימים הסדרים עם קופת החולים שבה מבוטח התושב, האם ניתן לקבל התחייבות לבדיקה מסוימת, ואילו שירותים אכן זמינים לכל מבוטח.
חשוב להדגיש: העובדה שמטופל מסוים הופנה מחוץ לנתיבות אינה מוכיחה כשלעצמה שקופת החולים שלו אינה עובדת עם המרכז. הפניה יכולה להיות מושפעת מסוג הבדיקה, מהצורך הרפואי, מזמינות התורים, מהתחייבות הקופה ומהסדרים הנוגעים לשירות הספציפי.
אלא שכאשר שאלות דומות חוזרות ומגיעות מתושבים, מתעוררת שאלה ציבורית פשוטה:

עד כמה המרכז והשירותים המתקדמים שנמצאים בו באמת נגישים כיום בפועל לתושבי נתיבות והסביבה?

כללית הייתה הראשונה לחתום

עוד בספטמבר 2025, חודשים לפני פתיחת המרכז, הודיעה עיריית נתיבות כי כללית מחוז דרום הייתה קופת החולים הראשונה שחתמה על הסכם עם הדסה נתיבות.
בעת פתיחת המרכז הציגה הדסה את הפרויקט כיוזמה משותפת לעיריית נתיבות, הדסה, קרן הלמסלי וקופות החולים בישראל.
אבל מבחינת התושב, השאלה המרכזית היא פחות מי שותף בפרויקט על הנייר ויותר מה קורה כשהוא זקוק לטיפול בפועל.

האם מבוטח יכול לבצע MRI בנתיבות? האם הקופה תנפיק התחייבות? לאילו מרפאות ניתן להגיע? אילו שירותים זמינים למבוטחי כל אחת מהקופות? והאם יש הבדל בין קופה לקופה ובין שירות רפואי אחד לאחר?
אלה שאלות שצריכות לקבל תשובות פשוטות וברורות.

ומה היקף הפעילות בפועל?

בשלב זה אין בידי מערכת נתיבותי נתונים רשמיים ומאומתים לגבי היקף הפעילות במרכז לפי דיווח ממש פחות – מספר המטופלים, מספר בדיקות ה־MRI וה־CT שבוצעו והיקף הפעילות מול כל אחת מקופות החולים.

לכן מוקדם לקבוע אם המרכז עומד בציפיות שהוצגו בעת הקמתו.
לצד זאת, הפניות החוזרות שמתקבלות מתושבים מעלות שאלות שמצדיקות בדיקה: עד כמה השירותים נגישים בפועל, אילו קופות מאפשרות לקבל אותם ובאילו תנאים.

נתונים כמו מספר המטופלים מדי חודש, מספר בדיקות הדימות שמתבצעות בפועל, היקף הפעילות מול כל אחת מקופות החולים ומספר המרפאות הפעילות יכולים לתת לציבור תמונה ברורה יותר.

השקעה גדולה – וציפייה גדולה בהתאם

אין ספק שמדובר בפרויקט רפואי משמעותי עבור נתיבות והאזור.
המטרה שהוצגה עם פתיחת המרכז הייתה ברורה: להביא רפואה מתקדמת קרוב לבית ולצמצם ככל האפשר את הצורך של תושבי האזור לנסוע לערים אחרות לצורך בדיקות וטיפולים.
דווקא בשל ההשקעה הגדולה והחשיבות של המרכז לתושבים, קיימת חשיבות לשקיפות ולמידע ברור.

אילו שירותים פועלים כיום? מי זכאי לקבל אותם? דרך איזו קופה? מה דורש התחייבות? ובאילו מקרים תושב נתיבות עדיין יידרש לצאת מהעיר?

מערכת נתיבותי תפנה למרכז הרפואי הדסה ולקופות החולים לקבלת התייחסות ונתונים בנושאים שעלו בפניות התושבים.
תגובותיהם יפורסמו עם קבלתן.