פרשת תעודות הבדיקה בנתיבות מסתבכת: מכתבי התראה, טענות קשות ושאלות שעדיין מחכות לתשובות

לאחר החשיפה הראשונית בנתיבותי על חשד לזיוף תעודות בדיקה בפרויקט מגורים בעיר, מסמכים חדשים שהגיעו למערכת חושפים התפתחות נוספת: מכתב התראה משפטי חריף שנשלח למהנדס העיר, טענות לסכסוך משפטי מתמשך ודרישה לבירור העובדות. מה באמת עומד מאחורי הפרשה, האם קיים קשר בין האירועים, ומה המשמעות מבחינת בטיחות המבנים? מערכת נתיבותי ממשיכה לבדוק — מבלי לקבוע אשמה של אף אחד מהצדדים.

הפרשה שהחלה בחשד לזיוף מסמכים

בסוף חודש אוקטובר חשפה מערכת נתיבותי מסמכים הנוגעים לחשד לזיוף תעודות בדיקה שהוגשו במסגרת הליך קבלת תעודת גמר לפרויקט מגורים בעיר.
במכתב מטעם חברת מעבדות בדיקה מיום 29 באוקטובר 2026 נמסר כי תעודות שהוצגו בשמה לא הונפקו על ידה. בהמשך לכך, החברה הודיעה על הגשת תלונה במשטרת ישראל, ובידי מערכת נתיבותי גם צילום אישור משטרתי בדבר הגשת התלונה.
במכתב נוסף, שנשלח על ידי מהנדס העיר נתיבות לגורמים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, צוין כי התעודות הוגשו במסגרת הליך אישור הפרויקט, וכי הוועדה הסתמכה עליהן בטרם הונפקה תעודת גמר ושוחררו ערבויות.

אלה הדברים המתועדים במסמכים שבידי המערכת. אך השאלות כיצד הגיעו התעודות לתיק הפרויקט, מי היה אחראי להגשתן והאם בוצעו בדיקות נוספות, עדיין דורשות בירור.

ואז הגיע מכתב נוסף ששינה את התמונה

במהלך בדיקת הפרשה הגיע לידי מערכת נתיבותי מסמך נוסף, הנושא את התאריך 3 בנובמבר 2026, ובו מכתב התראה משפטי שנשלח למהנדס העיר מטעם החברה היזמית הקשורה לפרויקט.
במכתב מכחישה החברה באופן מפורש כל מעורבות בזיוף, במרמה או בהטעיית רשויות התכנון.
לטענתה, עבודות הטיח בוצעו באמצעות קבלן משנה, והעובדה שתעודות בדיקה הוגשו במסגרת הפרויקט אינה מוכיחה שהחברה עצמה הפיקה אותן או ידעה על פגם אפשרי בהן.
החברה מוסיפה כי לא ניתנה לה הזדמנות מספקת לבחון את הטענות והמסמכים בטרם הופץ מכתב מהנדס העיר לגורמים שונים.
מדובר בגרסת החברה, שטרם אומתה במלואה באופן עצמאי.

ברקע: טענות לסכסוך משפטי בין הצדדים

אחד הפרטים המשמעותיים שעלו בבדיקת נתיבותי נוגע לטענות החברה בדבר מחלוקת משפטית רחבה יותר עם גורמים בעירייה.
במכתב תגובה נפרד שהעבירה החברה למערכת נתיבותי, נטען כי מתנהלים הליכים משפטיים בינה לבין גורם מקצועי בכיר בעירייה.
במסגרת התגובה העלתה החברה גם חשש כי עיתוי הפצת המסמכים והעברתם לתקשורת אינו מנותק מהמחלוקת המשפטית.
כאן חשוב להבהיר: אין בידי מערכת נתיבותי ראיות לכך שהמסמכים הועברו לתקשורת ממניעים פסולים, או שנעשה ניסיון מכוון לפגוע בחברה.
גם פרטי ההליכים המשפטיים דורשים אימות עצמאי, ואין בעצם קיומה של מחלוקת משפטית כדי להוכיח או להפריך את החשד לגבי תעודות הבדיקה.
ובכל זאת, ההתפתחות החדשה מעלה שאלות נוספות על הרקע לפרשה ועל השתלשלות האירועים.

החברה דורשת תיקון והבהרה

במכתב ההתראה החדש דורשת החברה, באמצעות באי כוחה, לבחון מחדש את הטענות שהועלו ולמסור הבהרה לגורמים שאליהם הופץ המכתב המקורי.
החברה טוענת כי העלאת חשדות חמורים מבלי שניתנה לה הזדמנות מספקת לבדוק את המסמכים עלולה לפגוע בשמה הטוב ובפעילותה העסקית.
במסמך אף נדרשת התייחסות בתוך פרק זמן מוגדר, תוך שמירת הזכות לנקוט צעדים משפטיים.
עוד מציינת החברה כי היא נכונה לפעול לביצוע בדיקות מקצועיות באמצעות מעבדה מוסמכת כדי לבחון את תקינות עבודות הטיח.
נכון לשלב זה, לא הוצגו למערכת תוצאות של בדיקות חוזרות המאפשרות לקבוע מה מצב הטיח בפועל.

ומה עם בטיחות המבנים?

לצד חילופי המכתבים והטענות המשפטיות, עומדת שאלה אחת בעלת חשיבות מיוחדת לציבור: האם קיימת בעיה בטיחותית בפרויקט?
מכתב מהנדס העיר העלה חשש שהטיח אינו עומד בדרישות התקן וכי הדבר עלול לסכן חיי אדם.
מנגד, החברה טוענת כי אין די בחשד לאותנטיות של תעודות כדי להסיק שעבודות הטיח עצמן בוצעו שלא בהתאם לתקן.

ההבחנה הזאת חיונית: תעודה שאינה אותנטית אינה מוכיחה כשלעצמה שהמבנה מסוכן.

כדי להכריע בשאלה נדרשות בדיקות הנדסיות מקצועיות וממצאים ברורים.
האם נערכו בדיקות כאלה? האם קיים דוח מקצועי עדכני? האם המבנים מאוכלסים? והאם נדרשו פעולות כלשהן בעקבות החשד?
אלה עדיין שאלות המחייבות תשובה.

האם מדובר בשני סיפורים שנקלעו לאותה פרשה?

ככל שמצטברים המסמכים, מתברר שיש כאן לפחות שני נושאים שונים שחשוב לא לערבב ביניהם.
הראשון הוא בירור אותנטיות תעודות הבדיקה שהוגשו לוועדה והשימוש שנעשה בהן בהליך הנפקת תעודת הגמר.
השני הוא המחלוקת המשפטית המתוארת על ידי החברה והטענות הנוגעות להתנהלות הצדדים.
האם קיים קשר בין השניים? האם המחלוקת קדמה לחשד לזיוף? והאם ישנם מסמכים נוספים שיכולים להבהיר את השתלשלות האירועים?
בשלב זה אין תשובות מבוססות לכל השאלות.

מה שברור הוא שהחשד המקורי מחייב בירור מקצועי, וכך גם הטענות החדשות שעלו בתגובה המשפטית.

נתיבותי פנתה לקבלת תגובות

מערכת חדשות נתיבותי פנתה באופן רשמי למהנדס העיר, ליועצת המשפטית של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לחברת מעבדות הבדיקה ולדוברות משטרת ישראל, בבקשה לקבלת התייחסות למסמכים ולשאלות העולות מהם.
עד לשלב הכנת הכתבה לא התקבלו תגובות מהגורמים הללו לפניות המערכת.
החברה היזמית, לעומת זאת, העבירה תגובה משפטית מפורטת, שבה הכחישה כל מעורבות בזיוף המסמכים, העלתה את טענותיה לגבי הרקע למחלוקת וביקשה אפשרות לבדוק את המסמכים הרלוונטיים.
יודגש כי היעדר תגובה מצד גורם כלשהו אינו מעיד על נכונות החשדות או על אחריותו לפרשה.

לא שופטים, לא מאשימים — בודקים

מערכת נתיבותי בחרה גם בשלב זה שלא לפרסם את שם החברה היזמית או את פרטי הפרויקט, מתוך רצון לאפשר בירור עובדתי נוסף ולהימנע מייחוס אחריות שלא הוכחה.
אנחנו לא בית משפט, לא גוף חקירה ולא צד בסכסוך בין גורמים שונים.

תפקידה של מערכת חדשות הוא להציג לציבור מידע בעל עניין ציבורי, לבדוק את אמינותו, להציג את עמדות הצדדים ולהמשיך לשאול שאלות גם כאשר התמונה אינה פשוטה.
בשלב זה אין בידינו ראיות המאפשרות לקבוע מי אחראי לזיוף הנטען, אם קיים קשר בין הסכסוך המשפטי לחשיפת המסמכים, או אם נשקפת סכנה ממשית למבנים.
יש בידינו מסמכים, טענות שונות ושאלות מהותיות שעדיין לא נענו.

הפרשה רחוקה מלהיות ברורה עד תום, ומערכת נתיבותי תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ולפרסם מידע נוסף בהתאם לממצאים שיתבררו.

כי בסופו של דבר, מעבר למכתבים, להליכים המשפטיים ולמחלוקות, יש שאלה אחת שהציבור זכאי לקבל עליה תשובה ברורה:

האם כל הבדיקות והאישורים שנדרשו לצורך קבלת תעודת הגמר אכן בוצעו כדין, והאם בטיחות המבנים נבדקה והובטחה?