הרב פנחס כהן מלווה את נתיבות שנים רבות – ברגעי שמחה, ברגעי קושי וברגעים הרגישים ביותר של החיים.
כרב העיר וכמוהל מהבולטים בארץ, הוא פוגש אלפי משפחות ופועל מתוך שליחות שקטה ועמוקה. בראיון אישי ל״נתיבותי״ הוא מדבר על אמונה, אחריות, קהילה – ועל עיר אחת שהיא הרבה מעבר למקום מגורים.
לפני כל התארים – מי אתה כאדם?
אדם פשוט, כמו כולם, שמאמין בחיבור לאנשים. אדם שמרגיש אחריות עמוקה כלפי הציבור, ויודע שכל תפקיד – גדול ככל שיהיה – מתחיל ביראת שמיים ובענווה.

מה הרגע שבו הבנת ששליחות היא ייעוד החיים שלך?
זה לא היה רגע אחד, אלא תהליך. עם השנים הבנתי שהמקום שבו אני באמת חי הוא המקום שבו אני יכול להיות שם בשביל אחרים – להקשיב, לכוון, לחזק. שם הרגשתי שהקב״ה שם אותי.
איך אתה זוכר את נתיבות של תחילת הדרך שלך בעיר?
יושר שנשקף מהאנשים. הדדיות מיוחדת, אחד עם השני, ממש כמו משפחה אחת. הייתה גם הרבה תמימות. כל זה מעורר בי געגועים עזים למורי ורבותיי – רב העיר הקודם הרב רפאל כדיר צבאן זצ״ל, ראש הישיבה הרב יששכר מאיר זצ״ל, וכמובן עטרת ראשנו הבבא סאלי זיע״א.
מה הדבר שהציבור לא רואה, אבל הכי מעסיק את רב העיר?
שמירה על השבת והכשרות. לקרב אנשים לשמירת שבת ולשמור על צביון העיר – עם מילים חמות והרבה תפילות – כדי שעירנו תשמור על קדושתה המיוחדת. בעיניי, “שבת וינפש” היא כוח רוחני שמגן על העיר.
בתחום הכשרות פועל מאחורי הקלעים צוות שלם במסירות גדולה, בראשות ראש המועצה הדתית ר’ משה זריהן וראש מחלקת הכשרות ר’ יצחק בוגנים, יחד עם המפקחים והמשגיחים.

מה הדבר שהכי כואב לך לראות היום בחברה הישראלית?
שנאת חינם ומחלוקות על דעות. הרי לכל אדם ניתנה הרשות לחשוב כרצונו. “ואהבת לרעך כמוך” איננו לאהוב את מי שדומה לך – זה קל. החוכמה היא לאהוב גם את מי שלא כמוך.

מה המסר החשוב ביותר לדור הצעיר בנתיבות?
להאמין בכוחות שיש בהם, גם כשקשה וגם כשהמציאות מבלבלת. להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה, לראות את הטוב בכל אחד, ולהתאחד. להבין שהדרך נבנית לאט – בעקביות, בלימוד, במידות טובות ובאחריות. כך נוצרת שלמות של כולם עם כולם, ובעזרת ה’ מביאים גאולה.
איפה אתה רואה אור גם כשנדמה שהמציאות קשה?
הקושי הוא רק נדמה. האור נמצא בתוך כל חושך – הכול עניין של ראייה. לדעת למצוא את האור, להידבק בו, וכך הוא מגרש את החושך. אין חושך שאין בו אור.
מה מרגש אותך גם היום, אחרי שנים של שליחות ציבורית?
לראות יהודי שמוסיף על עצמו דבר טוב – ולאחר זמן מתמיד ושמח בכך. לא משנה מה רמתו הרוחנית; כל יהודי הוא יהודי.
מהו הרגע או המעמד בעיר שנגע לליבך במיוחד לאורך השנים?
נפילת צעירים – אם במלחמות, אם בתאונות או מכל סיבה אחרת. זה סימן כואב שמחייב אותנו להתחזק ולהתאחד.
כמי שמלווה אלפי משפחות כמוהל – מה למדת על העם, על הורים ועל אמונה?
שזו המצווה האהובה על כל עם ישראל. לא משנה מי האדם ומה דרכו – כולם עושים אותה בשמחה. זו הוכחה עמוקה לאהבת הברית עם הקב״ה. וברוך ה’, גם אנו זכינו לקיים מצווה זו מתוך אהבה.
כרב עיר – מהי האחריות הגדולה ביותר בעיניך?
להיות כתובת. לדעת שכל אדם יכול לפנות, להישמע, ולהרגיש שיש מי שנושא איתו את הכאב, ההתלבטות או השאלה.
בעיר שעברה לא מעט אתגרים – מה מחזיק אותך חזק?
האמונה. הידיעה שכל קושי הוא חלק מתהליך, ושדווקא ברגעים המורכבים מתגלה הכוח האמיתי של הציבור. גם הרגעים הקטנים – משפחה שמתחזקת, אדם שמוצא כיוון – הם שנותנים כוח להמשיך.
יש משהו בנתיבות של פעם שאתה מתגעגע אליו?
כן. הפשטות. הקשר האנושי הישיר, החום והתחושה שכולם מכירים את כולם. יחד עם זאת, יש שמחה גדולה לראות את הצמיחה וההתפתחות של העיר.
איזה רגע בחיים עיצב אותך יותר מכל, גם כאדם וגם כרב?
דווקא רגעי הקושי. הרגעים שבהם האחריות כבדה, והאדם נדרש לעצור, לחשוב, להתפלל ולבחור בדרך הנכונה. שם האדם נבנה באמת, ושם מתחדדת השליחות.

האם יש החלטה שקיבלת ששינתה את מסלול חייך?
ההחלטה להגיע לאזור הדרום ולהידבק ברבנים הראויים – הרב רפאל כדיר צבאן זצ״ל והרב יששכר מאיר זצ״ל.
האם היו רגעים של עומס כבד, ואיך התמודדת איתם?
בוודאי. סדר יום עמוס בענייני רבנות, בריתות, אזכרות, פדיון הבן, חופות, שלום בית ושלום בין אדם לחברו, שיעורים ועוד. אבל יש גם סיפוק גדול – למשל, זוג שכמעט התגרש ולאחר עמל רב נשאר יחד. זה נותן כוחות.
וכן, תמיד שאבנו כוח מרבותינו – הרב צבאן, הרב יששכר מאיר, הרב עובדיה יוסף זצ״ל, ולהבדיל בין החיים מרן הראשל״צ הרב שלמה משה עמאר שליט״א.
איזו ברכה היית מבקש לשלוח לתושבי נתיבות והסביבה?
שנזכה לאחדות, לאמונה ולשמחה. שנמשיך לראות את העיר גדלה ומתפתחת – בלי לאבד את הערכים, המסורת והלב היהודי החם.
בסיום הראיון מבקש הרב להודות לרעייתו, הרבנית, על התמיכה הרבה והליווי המתמיד לאורך כל שנות השליחות, וכן לראש העיר מר יחיאל זוהר על העזרה בכל דבר שנדרש ועל פועלו המתמשך למען העיר ותושביה. בנוסף מציין הרב את פעילות העמותה שבראשותו, הפועלת למען הציבור, ומבשר כי בקרוב תתקיים ההילולה השנתית לכבוד הצדיק רבי מאיר בעל הנס זצ״ל – מעמד של חיזוק, אחדות וזיכוי הרבים.
אולי יעניין אותך
- אחרי שנים של ציפייה: הדסה-הלמסלי נתיבות – ראיון מיוחד עם מנכ״ל הדסה
- אריאל עידן: העיתונות כשליחות – והשקט שמצא בנתיבות
- ראיון אישי רב העיר נתיבות הרב פנחס כהן -בלעדי
- בין חירום לשגרה: השליחות של יוגב חזן סמנכ״ל עיריית נתיבות
- “קודם תהיה בן אדם” – מיכאל לוי מנתיבות בראיון מיוחד
- 24/7 למען העיר: מאחורי הקלעים של משטרת נתיבות
- מאחורי הקלעים של יחידת אופ”ק בנתיבות ראיון בלעדי לנתיבותי
