פברואר יוצא מן הכלל בנתיבות: חודש של מפגשים שמקרבים לבבות

במהלך חודש פברואר ציינה נתיבות את “פברואר יוצא מן הכלל” – מיזם ארצי שנועד להעלות מודעות ולקדם השתלבות של אנשים עם מוגבלות בקהילה ובחברה, דווקא בחודש היחיד בשנה שמספר ימיו שונה – כסמל לשוני ולייחודיות.

בהובלת מרכז צעירים ב"נתיבים – החברה לקהילה ופנאי", הובילו חודש שלם של פעילויות, שיח ועשייה עירונית שמקדמים הכלה ושוויון: שילוט עירוני עם עובדות קצרות, לצד אירועים במוסדות ואירועים לציבור הרחב.

כבר בתחילת החודש הורגש שהמסר לא נשאר רק “סיסמה”: בעיר, במוסדות החינוך ובמרחבים הקהילתיים נוצרו רגעים קטנים של הקשבה, מבטים חדשים ושיחות אמיתיות – כאלה שמתחילות בסקרנות ונגמרות בתחושת קרבה.

גם בשגרה היומיומית, בתוך צהרוני “ניצנים”, התקיימה לאורך החודש פעילות יצירתית בנושא קבלת האחר – דרך חוויה ועשייה שמדברות בשפה של ילדים: יצירה, שיתוף, והבנה שלכל אחד יש מקום.

שבוע ראשון: פתיחה עם לב פתוח

החודש נפתח בהקרנת הסרט “עיניים של אבא” מסע אישי וקבוצתי של אבות המתמודדים עם מחלה, קושי וגבריות, ולאחריו שיחה עם היוצר גולן רייז, אב לילד עיוור, שסיפר על הבחירות והמסרים שמאחורי היצירה.

זה היה ערב שהפך את אולם הקולנוע למרחב שיח: פחות “צופים” ויותר “נוגעים” – בסיפורים, ברגשות, וביכולת של קהילה להכיל אמת מורכבת.

לצד זה התקיימה הצגה לילדים “עץ של נתינה"בסיפריה העירונית, סיפור על אהבה ללא תנאי והיכולת להעניק מעצמך לאורך שנים.

במסגרת "שני חיים בסרט" בקולנוע גפן הוקרן הסרט “זוטרופוליס "2 תזכורת צבעונית לכך שלא שופטים לפי מראה או דעה קדומה, ושכל אחד מיוחד בדרכו ובחוזקות שלו.

בנוסף, בשיתוף בתי הספר היסודיים בעיר יחד עם אגף החינוך, התקיימו הצגות במשכן פיס לאמנויות הבמה עבור התלמידים. כיתות א-ג נהננו מההצגה "מהפיכת התפוזים של מתי" מבית תיאטרון אורנה פורת וכיתות ה-ו צפו בהצגה "העולם ע"פ אלון".

במרכז ‘נחמה’ שמעו בני נוער את הרצאתו מעוררת ההשראה של שליו ביטון, על חוסן, קבלה והיכולת להפוך קושי להזדמנות לצמיחה.

ובמקביל, התקיים הפנינג בגינה הקהילתית “קבלת האחר” – מיזם של צמיחה וחיבור, שהתרחב השנה ומשלב גם משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים כחלק מתפיסה ערכית של שייכות ושילוב בקהילה. הגינה הפכה לסמל חי: מקום שבו עובדים יחד, מגדלים יחד – בעיקר רואים אחד את השני באמת.

השבוע נחתם גם בפעילות אומנותית בבית הספר לחינוך מיוחד בעיר – עוד נדבך שמחבר בין המסר לערכים בשטח.

שבוע שני: אחריות, בחירה וטיפוח מבפנים

בשבוע השני המשיכה העיר עם תכנים שמדברים גם אל הראש וגם אל הלב. ההצגה “המבחן האמיתי” הציבה סיטואציה של אחריות, אמת והיכולת להודות – דרך סיפור שמכריח את הצופים לשאול את עצמם “למי תאמינו"?

זה היה רגע חינוכי חזק: הצגה אחת שהוציאה תלמידים לשיחה על מוסר, אמון וקבלת החלטות.

בהרצאתו של שי דדון – “לחזור לחיים", נשמע סיפורו כלוחם בחרבות ברזל, על עוצמה ושיקום ועל הבחירה בטוב גם ברגעים הקשים ביותר.

ובמסגרת “מרחב פתוח” לצעירים עם מגבלה התקיימה פעילות שהשתייכה לט״ו בשבט על צמיחה אישית של כל חניכ/ה – פעילות עדינה שמייצרת תחושת מסוגלות: יוצאים עם צמח ביד, אבל בעיקר עם “אני יכול/ה”. לנשים, התקיימה סדנה והרצאה בבית עמנואל “להדליק את האור הפנימי”הכנת נרות לצד כלים פרקטיים לחיזוק הביטחון העצמי ולבחירה מחודשת איך לנהל את החיים.

וגם לקטנטנים היה רגע מתוק: ההצגה “הפיל הצבעוני” על קבלת השונה, חברות ואומץ להיות מי שאתה – מסר שמחלחל הכי טוב כשהוא מגיע בסיפור פשוט ומרגש.

שבוע שלישי: מפגש בין עולמות ושבירת דעות קדומות

השבוע השלישי התאפיין בחיבורים בין קהלים שונים ובפתיחת דלתות. התקיים אירוח בני נוער מעמותת “גדולים מהחיים” לפעילות חווייתית ומעצימה, שמפגישה בין עולמות ומקדמת ערכים של הכלה ושותפות ויחד יצרו קירות חדשים ומעוצבים על ידם במרכז הנוער "בית נחמה".

במישור התרבותי עלתה ההצגה “מי בעד” (תיאטרון הקאמרי), שמציפה את היחס החברתי כלפי אדם המתמודד עם בעיה נפשית, ומאלצת את הקהל להתמודד עם פחדים ודעות קדומות. זה היה ערב שמוציא אנשים מהנוחות – ובדיוק בגלל זה הוא כל כך חשוב.

עוד באותו שבוע התקיימה הרצאתו של ד”ר מרדכי (מורדי) בן חמו, חוקר אוטיזם שאובחן כאוטיסט בגיל 16, ושיתף את סיפורו ואת הדרך להבין את עצמו טוב יותר.

ובנגיעה חינוכית-קהילתית מרגשת, בנות אולפנת “דרכא” העבירו סדנאות יצירה מותאמות לילדי גני החינוך המיוחד.

שבוע רביעי: חוסן קהילתי וכלים למשפחה

השבוע הרביעי התמקד בכוחות ובכלים. התקיימה פעילות ODT לנוער – פעילות אתגרית שמדגישה עבודת צוות והיכרות עם התמודדות מעוררת מחשבה סביב מגבלה ויכולת.

כאן החוויה לא נשארת “דיבור”: היא עוברת דרך הגוף, דרך הצוות, דרך הרגע שבו מבינים שהצלחה היא שותפות.

בהמשך התקיימה הרצאתו של טל שהם, שורד שבי ששוחרר לאחר 505 ימים, על כוחו של האדם, תקווה ובחירה בחיים גם ברגעים קשים. דרך המילים שלו הוא הזכיר מהי תקווה אמיתית ובחירה בחיים.

והשבוע נחתם בהרצאה של שמחה פסהה, אמא לשני ילדים עם צרכים מיוחדים, בהרצאה כנה על הורות במציאות מורכבת- בלי סיסמאות ובלי תאוריה, “החיים כמו שהם".

“מרחב פתוח” שממשיך גם אחרי פברואר

מעבר לאירועי השיא של החודש, ביוזמת מרכז צעירים בשיתוף אגף קהילה ואוכלוסיות בנתיבות מתקיימים פעמיים בשבוע באופן קבוע “מרחב פתוח” לצעירים עם מגבלה בגילאי 18–45 בתפקוד גבוה. זה אולי הסיכום הכי חזק לחודש הזה: לא “חודש מודעות” ונגמר – אלא תהליך מתמשך של קהילה שבונה מקום שווה יותר.

ישר כח לנתיבים על היוזמות, האירועים והנכונות לחבר את הקהילה בעיר לכלל האוכלוסייה על כל גווניה.

אולי יעניין אותך