תושבת נתיבות בדרך לכנסת? הסיפור של רעות בן חיים

היא אשת חינוך, אם לתשעה ותושבת נתיבות, הפכה לדמות מוכרת בעקבות פעילותה בתנועת „צו 9”, וכעת היא מוצבת במקום התשיעי ברשימת הציונות הדתית וזהות לכנסת ה־26. פוסט תמיכה שפרסמה חברת מועצת העיר כנרת אגור החזיר את שמה לשיח המקומי. אז מי היא רעות בן חיים, ואיך הגיעה מהעשייה בשטח להתמודדות על מקום בכנסת?

ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת ה־26, שמה של רעות בן חיים מנתיבות עולה גם בשיח הפוליטי המקומי. חברת מועצת העיר וחברת האופוזיציה כנרת אגור פרסמה פוסט שבו הביעה תמיכה פומבית בבן חיים וקראה לתת משקל גם לשאלת הנציגות המקומית של נתיבות בכנסת.

אגור כתבה כי לצד הוויכוחים סביב המפלגות, יוקר המחיה והשותפויות הפוליטיות, יש לשאול גם מי ייצג את תושבי נתיבות ויביא את קולה של העיר למוקדי קבלת ההחלטות. אבל עוד לפני הפוסט והתמיכה הפוליטית, הדרך של רעות בן חיים לזירה הארצית החלה במקום אחר לגמרי.

מאשת חינוך לפעילות ציבורית

בן חיים, תושבת נתיבות, נשואה ללוחם מילואים ואם לתשעה ילדים. היא אשת חינוך וגננת במקצועה ולומדת לתואר שני בעבודה סוציאלית. במשך שנים היא לא הייתה דמות פוליטית מוכרת בציבור הרחב, אולם לאחר אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם היא נכנסה לפעילות ציבורית שהביאה אותה בהדרגה גם לכותרות הארציות.

בן חיים הייתה בין מייסדי ומובילי תנועת „צו 9”, שפעלה במהלך המלחמה נגד הכנסת משאיות סיוע לרצועת עזה. פעילי התנועה קיימו הפגנות וחסימות בנקודות שונות בארץ, מתוך עמדה שלפיה כל עוד חטופים ישראלים מוחזקים ברצועה, יש למנוע מצב שבו סיוע המוכנס לעזה מגיע לידי חמאס.

הפעילות עוררה מחלוקת ציבורית. מצד אחד היא זכתה לתמיכה בקרב מי שראו בחסימות אמצעי לחץ במסגרת המאבק להשבת החטופים ולפגיעה בחמאס, ומנגד נמתחה עליה ביקורת בשל חסימת סיוע הומניטרי שיועד לרצועה.

הסנקציות האמריקניות

הפעילות במסגרת „צו 9” קיבלה גם ממד בינלאומי. ביולי 2024 הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות על בן חיים במסגרת צעדים שננקטו נגד גורמים הקשורים לפעילות התנועה. בינואר 2025 הוסרה בן חיים מרשימת הסנקציות.
מדובר היה בפרק חריג במסלולה של מי שעד זמן קצר קודם לכן עסקה בעיקר בחינוך ובחיי משפחתה בנתיבות.

כתב האישום שהוגש ובוטל

הפעילות בשטח הובילה גם להליך משפטי. בשנת 2026 הוגש נגד בן חיים כתב אישום בעקבות מחאה סמוך לנמל אשדוד, שבמהלכה נחסמו משאיות. בהמשך חזרה בה יחידת התביעות המשטרתית מכתב האישום, וביולי 2026 הוא בוטל.
בן חיים טענה לאורך הדרך כי פעילותה הייתה חלק ממאבק ציבורי לגיטימי והבהירה כי בכוונתה להמשיך לפעול בנושאים שבהם היא מאמינה.

משטח המחאה לרשימת הכנסת

בספטמבר 2026 הגיעה קפיצת המדרגה הפוליטית. יו״ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ׳, הודיע על צירופה של בן חיים לרשימת המפלגה לקראת הבחירות לכנסת ה־26.
בהמשך, במסגרת הרשימה המשותפת של הציונות הדתית וזהות, שובצה בן חיים במקום התשיעי ברשימה. בכך עשתה את המעבר מפעילות ציבורית ומחאת שטח להתמודדות ישירה על מקום בכנסת.

עם כניסתה לזירה הפוליטית הצהירה בן חיים כי בכוונתה לעסוק בין היתר בביטחון ישראל, במשפחות המילואים, בתושבי העוטף ובנושאים חברתיים נוספים.
המקום התשיעי ברשימה אינו מבטיח כניסה לכנסת, והדבר יהיה תלוי בתוצאות הבחירות ובמספר המנדטים שתקבל הרשימה.

כנרת אגור: „גם לנתיבות מגיע קול חזק בכנסת”

השבוע הצטרפה גם חברת מועצת העיר נתיבות כנרת אגור לשיח סביב מועמדותה של בן חיים. בפוסט שפרסמה כתבה אגור כי לדעתה יש חשיבות לכך שלנתיבות תהיה נציגות שמכירה את העיר ואת תושביה מקרוב.
אגור הזכירה את פעילותו של חבר הכנסת אלמוג כהן למען אופקים וכתבה כי גם נתיבות זקוקה לנציגות מקומית במוקדי קבלת ההחלטות.

„אני מאמינה שרעות יכולה להביא איתה לכנסת רוח של עשייה, אומץ וקשר ישיר לנתיבות”, כתבה אגור, והוסיפה: „אני תומכת ברעות כי גם לנתיבות מגיע קול חזק ומשמעותי בכנסת”.
מדובר בעמדתה של אגור, כאשר ההכרעה עצמה תעבור לציבור הבוחרים.

האם נתיבות תקבל נציגה בכנסת?

סיפורה של רעות בן חיים אינו מסלול פוליטי שגרתי. מאשת חינוך ואם למשפחה גדולה בנתיבות, דרך פעילות מחאה שהגיעה לכותרות בישראל ומחוצה לה, ועד למקום התשיעי ברשימה המתמודדת לכנסת – בתוך מספר שנים היא עברה מהעשייה בשטח אל הזירה הפוליטית הארצית.
ב־27 באוקטובר יתברר כמה כוח תקבל רשימת הציונות הדתית וזהות, והאם הדרך שהחלה בפעילות ציבורית תוביל את רעות בן חיים גם למשכן הכנסת.