כמעט 60 אלף תושבים – ומשרד רישוי אין: עד מתי תושבי נתיבות יצטרכו לרדוף אחרי שירות בסיסי?

למעלה מ־30 פניות הגיעו בחודש האחרון למערכת נתיבותי מתושבים שמאסו במצב: אין משרד רישוי בעיר, קשה למצוא תורים, ולעיתים צריך להמתין שבועות ולנסוע לאופקים, באר שבע, אשקלון או לערים אחרות בשביל פעולה בסיסית. נתיבות מתקרבת ל־60 אלף תושבים – אז איך ייתכן ששירות ממשלתי בסיסי עדיין לא קיים בעיר?

יש דברים שפשוט קשה להבין. נתיבות היא כבר מזמן לא עיירה קטנה. על פי נתוני הביטוח הלאומי המעודכנים ל־1 במאי 2026, בעיר מתגוררים 58,883 תושבים. עיר גדולה, מתפתחת, עם שכונות חדשות, אלפי משפחות ואלפי כלי רכב – אבל משרד רישוי? אין.

בחודש האחרון התקבלו במערכת נתיבותי למעלה מ־30 פניות מתושבים בנוגע לקושי בקבלת שירותי רישוי. שוב ושוב אנחנו שומעים את אותו סיפור: אין משרד בעיר, התורים בערים הסמוכות אינם תמיד זמינים, ותושבים נאלצים להתחיל לחפש איפה אפשר בכלל לקבל שירות.

תור לעוד חודש – ואז גם צריך לצאת מהעיר

תושבים שפנו אלינו מספרים כי במקרים מסוימים התורים הזמינים שהם מוצאים הם לעוד שבועות, ולעיתים אף למעלה מחודש. וכאשר סוף סוף נמצא תור – מתחילה הנסיעה.
אופקים, באר שבע, אשקלון ולעיתים מקומות נוספים. צריך לצאת מנתיבות, לנסוע, למצוא חניה, להמתין, לקבל את השירות ולחזור. פעולה בסיסית יכולה להפוך לחצי יום עבודה – ולעיתים ליום שלם.
ולמה? כי בעיר של כמעט 60 אלף תושבים אין משרד רישוי.

באופקים יש. ברהט יש. בנתיבות אין

כאן האבסורד הופך לבולט עוד יותר. באופקים פועל משרד רישוי של משרד התחבורה. על פי נתוני הביטוח הלאומי, באופקים מתגוררים 42,666 תושבים – יותר מ־16 אלף תושבים פחות מנתיבות.
גם ברהט פועל משרד רישוי, ובאתר משרד התחבורה מופיעים סניפים בערים נוספות בדרום. ובנתיבות – אין.
אז מה הקריטריון? כמה תושבים עיר צריכה כדי להיות ראויה למשרד רישוי? 60 אלף לא מספיק?

וגם בטלפון – לא תמיד יש פתרון

חלק מהתושבים מספרים שניסו לחסוך את הנסיעה ולקבל פתרון באמצעות המענה הטלפוני. לדבריהם, גם שם הם נתקלים לא פעם באותה תשובה: יש פעולות שמחייבות קביעת תור והגעה לסניף.
כלומר, לתושב אומרים להגיע למשרד – רק שבעיר שבה הוא גר אין משרד. מכאן הוא נשלח שוב לחפש תור בעיר אחרת.
זו בירוקרטיה שאזרח מן השורה מתקשה להבין. מדינה שמסוגלת לדעת מתי פג תוקף הרישיון, לשלוח הודעות ולגבות תשלומים באופן מקוון, צריכה גם לדעת לתת שירות נגיש כאשר האזרח באמת זקוק לנציג.

איפה מקבלי ההחלטות?

והשאלה הזאת כבר אינה מופנית רק לפקיד כזה או אחר. איפה השרים? איפה נבחרי הציבור? איפה כל מי שמגיע לדרום, מדבר על פיתוח, מצטלם, מספר על הישגים ומסביר לציבור כמה נעשה למען הערים המתפתחות?
בסופו של דבר, תושב לא מודד את המדינה רק בהצהרות ובטקסים. הוא מודד אותה ברגע שהוא צריך שירות.
וכשהוא צריך לקחת יום חופש, לנסוע לעיר אחרת ולהמתין שבועות בשביל פעולה בסיסית – מבחינתו המערכת נכשלה.

תושבי נתיבות לא צריכים עוד נאומים על פיתוח. הם צריכים שירות.

ומה עשתה עיריית נתיבות?

גם לעיריית נתיבות יש כאן שאלה שראוי לקבל עליה תשובה. האם העירייה פנתה בשנים האחרונות למשרד התחבורה בדרישה לפתוח משרד רישוי בעיר? אם כן – מתי הוגשה הפנייה, מה הייתה תשובת משרד התחבורה ומה נעשה מאז? ואם לא הוגשה פנייה – מדוע?
עיר שנמצאת בתנופת בנייה וצמיחה ומונה כבר כמעט 60 אלף תושבים צריכה לדרוש מהממשלה להתאים את השירותים הממשלתיים לגודל האוכלוסייה שלה.

לא טובה – שירות שמגיע לתושבים

תושבי נתיבות לא מבקשים מתנה. הם לא מבקשים פרויקט ראווה. הם מבקשים דבר פשוט: לקבל שירות ממשלתי בסיסי בעיר שבה הם חיים.
אם אפשר להפעיל משרד רישוי באופקים, אם אפשר להפעיל משרד רישוי ברהט ואם המדינה מפעילה סניפים בערים רבות אחרות – הגיע הזמן להסביר מדוע דווקא נתיבות נשארה מחוץ למפה.
ולא פחות חשוב – מתי זה עומד להשתנות.

נתיבותי תפנה למשרד התחבורה ולעיריית נתיבות בשאלות הבאות: מדוע אין משרד רישוי בעיר המונה כמעט 60 אלף תושבים? מהם הקריטריונים שלפיהם נקבע היכן ייפתח משרד רישוי? האם קיימת כיום תוכנית לפתיחת משרד רישוי בנתיבות? והאם עיריית נתיבות ביקשה בעבר לפתוח סניף בעיר, ומה הייתה תשובת המדינה?

כמעט 60 אלף תושבים לא צריכים לנדוד בין ערים בשביל שירות בסיסי. הגיע הזמן שמישהו ייתן להם תשובה.

תגובת משרד התחבורה ותגובת עיריית נתיבות יפורסמו במלואן עם קבלתן.